המושג השתלת שיניים בזאלית צבר פופולאריות רבה, אבל מה זו בעצם השתלה בזאלית? באילו מקרים נכון להשתמש בה ובאילו מקרים דווקא עדיף שלא?
שתלים בזאליים, נעים להכיר
השתלת שיניים בזאלית נקראת כך על שם השתלים הדנטליים הייחודיים שבהם נעשה שימוש בפרוצדורה זו.
שתלים בזאליים הידועים גם בשם שתלי דיסק, שונים במבנה שלהם משתלים דנטליים רגילים. בעוד ששתלים רגילים בנויים מחלק עיקרי של בורג, שאמור להיות מוברג על עצם הלסת של המטופל כדי לקבע את מערכת השיניים החדשה, השתלים הבזאליים לא מצוידים בתבריג אנכי אלא דווקא בדיסק או במספר דיסקים מאונכים.
למה צריך בכלל שתלים בזאליים?
צורתם של השתלים הבזאליים מאפשרת להם להיות מעוגנים אל הלסת לא דרך הברגה אל העצם אלא דווקא דרך החדרה צידית אל רקמת החניכיים.
היתרון הזה מאפשר לבצע השתלה בזאלית במקרים שבהם יש מחסור בעצם הלסת ולא ניתן לעגן אליה את השתלים הדנטליים הרגילים כיוון שאין מקום שאליו ניתן לעגן או שפשוט עצם הלסת דקה מידי ולא תוכל להחזיק אותם במידה ואלו יוברגו אליה.
רגע אחד, אבל מה זה חוסר בעצם?
השיניים הטבעיות שלנו מעוגנות אל שתי עצמות הלסת – התחתונה והעליונה. כאשר מטופל מאבד שן או מספר שיניים ומבצעים השתלת שיניים, לרוב רופאי השיניים מעגנים את השתלים הדנטליים לאותו המקום שבעבר החזיק את השיניים הטבעיות – עצם הלסת.
אבל… אצל חלק מסוים של המטופלים, בגלל גורמים שונים כמו דלקות חניכיים כרוניות או שימוש ארוך שנים בשיניים תותבות מתחיל תהליך שבו מרכיבי עצם הלסת נספגים בחזרה אל הגוף.
כשתהליך כזה לא מטופל בזמן וצובר תאוצה הוא גורם לשחיקה מהירה של עובי העצם עד למצבים שבהם העצם לא עבה מספיק על מנת להחזיק בצורה יציבה שתלים דנטליים. מצב כזה הופך לאתגר גדול עבור רופאי שיניים שצריכים לבצע את ההשתלה.
בעבר הוגדרו אנשים כאלו, שסבלו ממחסור גדול בעצם הלסת כ "מסורבי טיפול", כיוון שרופאי שיניים לא ידעו כיצד להתמודד עם חוסר העצם שלהם והאפשרות היחידה שנותרה למטופלים כאלו הייתה להסתפק בלית ברירה בשיניים תותבות.
כיום, עם התפתחות תחום ההשתלות, ישנן מספר טכניקות המאפשרות לטפל בכל אותם "מסורבי טיפול", ולהעניק גם להם את האפשרות לזכות בשיניים חדשות.
אחת מאותן טכניקות חדשות היא השתלת שיניים בזאלית, שמאפשרת לרופא השיניים לעגן שתלים דנטליים בדרך חדשה לכל אותם אזורים בלסת הסובלים משחיקה בעובי העצם.
החסרונות והיתרונות של השתלה בזאלית
נתחיל דווקא מהחיסרון – חשוב לדעת שבניגוד לשיטה המקובלת לביצוע השתלת שיניים ביום אחד, שיטת ה-all on 4, שבה מבססים את כל מערכת השיניים על ארבעה שתלים, לא ניתן לבסס השתלת שיניים מלאה רק על השתלים הבזאליים.
השתלים הבזאליים חייבים להיות משולבים עם שתלים רגילים על מנת להשיג יציבות מקסימלית של מערכת השיניים.
למרות החיסרון הזה יש לשתלי הדיסק גם לא מעט יתרונות:
בגלל שחוסר עצם מתקיים בדרך כלל רק באזורים מסויימים של עצם הלסת ולא בצורה אחידה לאורך כל הלסת ולכן, השתלים הבזאליים מאפשרים לבצע השתלת שיניים משולבת כשהם מעוגנים ללסת באזורים מחוסרי העצם ובמוקדים שיש בהם מספיק עצם מעגנים שתלים דנטליים רגילים.
היתרון הזה הופך משמעותי הרבה יותר כשמדובר בהשתלות שיניים בלסת התחתונה.
למה?
כיוון שבמקרים של חוסר עצם בלסת העליונה ניתן ליצור מקום עיגון מלאכותי (הרמת סינוס), או להשתמש בשתלים דנטליים ארוכים, שתלים זיגומטיים, המעוגנים לעצם הזיגומה (הלחי) במקום לעצם הלסת. לעומת זאת בלסת התחתונה אין עצם חלופית לעיגון ואין חללי סינוס שניתן להיעזר בהם.
וכאן השתלה בזאלית היא אחד הפתרונות היעילים ביותר, המאפשרים לרופא השיניים להתגבר על חוסר העצם של המטופל.
השתלת שיניים בזאלית – היתרון שבגמישות
תפישת הטיפול של רופאי השיניים הבכירים כיום דוגלת בגמישות מחשבתית ובהתאמת ההשתלה למצבו הייחודי של המטופל ולא להיפך.
כך התפתחה תפישה של השתלת שיניים משולבת, השתלה שיודעת להשתמש בחוכמה במגוון רחב של טכניקות כמה השתלה בזאלית ושיטות מתקדמות נוספות כדי להשיג תוצאה איכותית של ההשתלה ולאפשר גם למקרי קיצון, שבעבר קיבלו סירוב מרופא השיניים, לקבל בחזרה את השיניים שאבדו להן עם השנים.
