
על אף אחוזי ההצלחה הגבוהים מהם נהנים מושתלי השיניים, עדיין ישנם לפעמים מקרים בהם ההשתלה תיכשל. סטטיסטית, בין 3 ל-5 אחוזים מהמטופלים יחוו אירוע של דחיית שתל שיניים. כיצד מזהים סימני דחיית שתל שיניים? מה עלול להגדיל את הסיכויים לדחייה? ומה ניתן לעשות כשמגיעים למצב הלא-נעים הזה? אנחנו כאן כדי לענות על כל השאלות.
כדי להבין מה גורם לדחיית שתל שיניים, צריך קודם כל להבין מה קורה בהשתלת השיניים עצמה. במהלך ההשתלה, רופא השיניים מבריג אל תוך עצם הלסת (בדרך כלל, כיום יש שיטות נוספות כמו השתלה בזאלית) שתל דנטלי. כדי להחדיר את השתל אל עצם הלסת הוא חייב לעבור גם דרך הרקמה הרכה של החניכיים, אך לפעמים שם עלולות להתעורר בעיות בעלות השלכות רציניות.
במקרה והרקמה הרכה של החניכיים נפצעת ומזדהמת עלולה להתפתח במקום דלקת כרונית חמורה. כאשר הדלקת גדולה מדי אז נפגעת יציבותו של השתל. לפיכך הוא איננו יכול להוות תחליף יציב לשן האבודה ומצב זה נקרא בעגה הרפואית דחיית שתל שיניים.
סימני דחיית שתל שיניים מתחלקים לגלויים לעין ולסמויים. הסימנים הגלויים לעין באים לידי ביטוי בתקופת הזמן של עד 45 יום אחרי השתלת השיניים. דחיית שתל שיניים בתקופת הזמן הזו נקראת "כישלון מוקדם" והסימפטומים המאפיינים אותה כוללים נפיחות ותחושת כאב במקום המנותח, במגע או ללא; תזוזה וחוסר יציבות של השתל במקומו; והפרשת מוגלה גלויה לעין. כל אלה הם סימנים מובהקים של התפתחות דלקתית.
בצד השני של המתרס יש את דחיית השתל עם הסימפטומים הסמויים. מדובר בדלקת שמתפתחת בקצב איטי לאורך 5 עד 10 שנים ולכן היא נקראת "כישלון מאוחר". לרוב, המטופל יפספס את הסימנים המקדימים מאחר והסימפטומים הם חניכיים אדומות ודימום קל, בדומה למחלת חניכיים רגילה. רק רופא שיניים מיומן יכול לאבחן את הבעיה, לכן חשוב להגיע אליו לביקורת בתדירות קבועה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם דחיית השתל היא א-סימפטומטית, כלומר ללא שום סימנים מקדימים שמעידים על קיומה. לדוגמה, הכישלון עלול להתגלות בשלב חשיפת השתל לפני שמעמיסים עליו כתר או שן תותבת.
ישנן קבוצה של אוכלוסיות ספציפיות, שנמצאות בסיכון גבוה יותר לדחיית שתל לאור רקע רפואי או הרגלי חיים:
בנקודה זו חשוב לציין שגם אם אתם נמנים עם אחת מהאוכלוסיות הללו, אין זה מטיל עליכם וטו לקבלת טיפול. בכל המקרים הללו ניתן לבצע השתלת שיניים כל עוד מחלות הרקע נמצאות תחת שליטה. יש לציין את מצבכם הרפואי באוזני רופא השיניים כדי שיוכל לתדרך אתכם לגבי התהליך. במקרה ואתם מעשנים, מומלץ להיגמל לתקופה כדי לשפר את הסיכויים.
במקרה והדלקת אובחנה בשלב מוקדם של התפתחותה, רופא השיניים יחטא וינקה את האזור המודלק ואפילו ירשום אנטיביוטיקה אם צריך, כל זה במטרה להציל את השתל. אם כל האמצעים הללו לא עזרו והדלקת סביב השתל ממשיכה להחמיר, לא תהיה ברירה אלא להסירו, לחכות שהאזור המודלק יחלים ורק אז לנסות להתקין שתל חדש.
על מנת לאבחן דלקות ובעיות אחרות שקשורות לשתל כמה שיותר מוקדם, ההמלצה שלנו היא להגיע לביקורת אצל רופא השיניים בתדירות קבועה של כל שלושה או שישה חודשים, על פי הנחיות הרופא. זו ההזדמנות עבור הרופא לבדוק את בריאות השתל ובמקרה הצורך גם לנקות אותו כדי למנוע התפתחות של מצבים לא נעימים. כמו כן, אל תשכחו לתחזק ולנקות היטב את השתל בבית – צחצחו שיניים פעמיים ביום והשתמשו במי שטיפת פה.